Супер Отчет Даника на Иврите

Спасибо Дани за столь подробный отчет !
הדו"ח:
זה לא הולך להיות דו"ח דייג רגיל . הפעם רוצה לשתף אתכם בחוויה :
שבת 27.04.13 שעה חמש וחצי בבוקר , כל הגוף דרוך והאוזניים מנסות לקלוט מילה אחת ....
בעצם החוויה התחילה הרבה לפני - בשלב ההתכוננות . לא לילה לפני בסידור הציוד ולא בשבועות שקדמו לבוקר הזה בבחירת המיקום אלא חודשים לפני .
אמצע החורף בשיחה שגרתית עם ספק עולה נושא ההכנות לעונת הלייט שמחכה מעבר לפינה . פתאום מתגלה שיש אפשרות להתחדש במקל של דייקו . המחשבה על האביב והתחרות שתבוא איתו נתנו לי דחיפה ושמעתי את עצמי אומר - תביא , אני רוצה אותו . למרות שלא היה צורך ממשי המחשבה על חכה חדשה , ארוכה יותר שתביא עוד כמה מטרים במרחק זריקה . מרגע ההזמנה עד לקבלת המקל לידי עברה לא פעם המחשבה של לוותר על ההתחדשות . העם עוד כמה מטרים שווים כמה אלפי שקלים . ואז הקול של הילד שבפנים היה צועק - התחרררות !!!
* כאן זה הרגע להצדיק את עצמי : שיטת הדייג שלי לא טובה לתחרויות מאחר ואני מעדיף לעבוד רחוק מהחוף עם ברזלים . ומי יכול לוותר על תוספת של 12 ס"מ למקל האולטרה .
המקל הגיע הסטלה כבר חיכתה לו מגלגול קודם . עכשיו נותר רק שהחורף יגמר .
עם ניצני האביב הראשונים מקלות הקארפים הוחלפו בסטים שנמדדים במגרמים .
חוט וווריוואס 0.8 PE עם נתוני קריעה הזוים ניצנץ על השפולה ( אחד החוטים הטובים שנתקלתי בהם מעולם ) .
הציוד העיקרי חודש , עבר טיפול ויצא לשטח . הענות הדגים הייתה נמוכה . אבל כל זה היה משני , הרומן עם המקל החדש סבל מהתחלה קשה והייתי צריך להתרגל אליו אחר לא היה טעם לעבוד איתו בתחרות . יציאות תדירות שהיו לפעמים ללא דגים , התבררו כבעלות תועלת - בסוף הניילון ירד מהידית של הדקסטר .
בזכות הדרוג של המקל והחוט מרחק הזריקה שלי אכן עלה , אבל הדבר גורם לביזבוז זמן מאחר ובין אם יתפס הדג או לא כל הובלה לוקח זמן רב לעומת מי שדג עם ספינרים וניקלים קטנים קרוב לקו החוף . המקל והשדרוגים האחרים עזרו לי עם הגדלת מרחק הזריקה אבל העמיק את בעיית בזבוז הזמן .
שבועות לפני התחרות מלאי הדמוים כבר מוכן בצד . עובר על מה שהצטבר ומבין שמבחינת הדמוים דבר לא השתנה והאסטרטריה שהגויה שלי חיה אצלי בתת מודע . אומר לעצמי שאם אני רוצה שיהיה לי סיכוי חייב לצמצץ ביזבוז זמן . אם אני לא יכול לעשות זאת על ידי שינוי צורת הדייג אני אצמצם את איבוד הזמן בכל מה שמסביב .
המיקום שלי בתחרות נבחר בקפידה . קרוב לנקודת הזינוק ( אין איבוד זמן על הליכה ) , מול שני בורות פעילים , עם צמחיה סביב אך לא מולי כך שמתחרים אחרים לא יהיו קרובים מדי ואוכל להוציא את הדגים בלי מלחמות עם שיחים .
התפריט הורכב ממאפים ממולאים , בחרתי את הכי קטנים כדי שאוכל לבלוע בביס בזמן שהציקדה שוקעת . התחרות עורכת חמש שעות והמון אנרגיה נשרפת . כשהרעב מכה קשה להתרכז בדייג . אלכתי את ארוחת הבוקר בלי לשרוף זמן דייג ואפילו יצא מושטון תוך כדי . למרות המזג אוויר עם השתיה המעטתי כדי לא לבזבז זמן על יציאה מהמים ומהווידרס .
הסל ורשת ההרמה החדשים גם כן נבחרו בקפידה . סל עמוק יחסית וצר ( מבד כמובן כמו שנדרשים בתחרויות ) , הרשת הרמה קלה וקומפקטית עשוי מבד מצופה סיליקון . אין הסתבכויות מיותרות של הקרסים ברשת הרמה . הסל גם מצריך התעסקות מינימאלית ותמיד צמוד . אין בזבוז זמן מרגע שהדג עולה ואיבוד דגים ירד כמעט לאפס .
לא רק לגודל הדג יש משמעות בתחרות אלא גם לכמות . כל זנב שווה נקודה , אותו ערך יש לכל מאה גרם בשקילה . דגים שנאבדים בזמן הניתוק של הקרסים עלולים להיות ההבדל בין זכיה להפסד .
הבגדים הם גם תוצר של חשיבה . לא חמים ולא עבים מדי כדי שיהיה נוח בתוך הסרבל ולא אצטרך להוריד אותו כשיתחמם .
לילה לפני כל הקופסאות דמוים עברו סידור וביקורת . השפולה עברה מילוי מחודש עם כרית גדולה יותר אחרי כל המטרים של החוט בד שאבדו באימונים . הסיכות החדשות והקוויק סנאפים מאורגנים בווסט . נשאר רק לדוג .
מגיעים לנקודת המפגש לפני הזמן , המקלות פתוחים עוד לפני שמסדירים את ההרשמה .
שבת 27.04.13 שעה חמש וחצי בבוקר , כל הגוף דרוך והאוזניים מנסות לקלוט מילה אחת - צאו !
במשך התחרות לא זזתי משטח של 2 מטר מרובע . הצלחתי לא לצאת מהמים ולא פעם אחת . לא נתפסו הרבה דגים אבל היה כיף כי היה צריך לעבוד בשביל כל תקיפה .
כל הדגים שנתפסו בתחרות שוחררו בסוף הבוקר חזרה לאגם .
עשר וחצי התחרות תמה ועכשיו נותר לשקול , לספור ולהכריז :
לצערי כל ההכנות שלי לא הספיקו בשביל המקום הראשון ... תמיד יש את התחרות הבאה .
דייג מהנה לכולם